קפה "העוגה" – היסטוריה בתמונות

אם יש בידיכם תמונות או זכרונות מקפה "העוגה" בירושלים – אנא צרו קשר בתגובות. תודה

האחים לבית אסטרייכר, אירופה, תאריך לא ידוע. משמאל: ננדי (נחום). לא יודעת מי מהשניים האחרים הם יוסף ולאצי (לאסלו).

נחום (ננדי) אסטרייכר, צילום ממחנה המעצר הבריטי בעתלית, 1941

אולגה וננדי בחתונתם. תאריך לא ידוע, שנות ה-40, ירושלים

תמונות ממאפיית "העוגה", מחנה יהודה, ירושלים, סוף שנות ה-40

סבא נחום (ננדי) אסטרייכר, שני מימין, במאפייה במחנה-יהודה. תחילת שנות ה-50

אולגה אסטרייכר בחזית חנות העוגות במחנה יהודה, כנראה שנות ה-50. חלק מהחנות היה גם דוכן למכירת גזוז. ירושלים

תמונות מבית הקפה ברחוב הסורג 2

ערב הפתיחה של בית הקפה. זמן מה פעלו הקפה והמאפייה במחנה יהודה במקביל, ואז הועברה כל הפעילות לבית הקפה ולמאפייה שמאחוריו, ברחוב הסורג 2.

פתיחת בית קפה וקונדיטוריה "העוגה" ברחוב הסורג 2, ירושלים. כנראה 1968. מימין: יעל אסטרייכר (כיום זמורה), ננדי אסטרייכר ויגאל אסטרייכר

יעל, אחותו הגדולה של יגאל, חתיכה משגעת בשמלה נהדרת

יעל משוחחת בטלפון בערב הפתיחה של בית הקפה. המכשיר עצמו, מרכזיה מסובכת מעץ תוצרת בריטניה שהיתה מופעלת בעזרת מנואלה, נמצא עד היום בביתנו.

אולגה אסטרייכר ובנה, יגאל אסטרייכר, מחוץ לבית הקפה, סוף שנות ה-70 (אחרי פטירתו של ננדי)

בחזית בניין הקפה. הזוג הטרי תמרה (לבית בל) ויגאל אסטרייכר. מחוץ לפריים, בעגלה – אני, נועה אסטרייכר. 1984

מימין: יגאל אסטרייכר, יחיאל וולץ (חבר המשפחה), אולגה אסטרייכר. בידיה היא מחזיקה את יואב אסטרייכר, שברית המילה שלו התקיימה בבית הקפה באותו יום. 1987

עוגות יום הולדת – היתרון המרכזי בלהיוולד למשפחה שיש לה מאפייה

יום הולדת 3 לנועה. 2 עוגות, אחת מהן של דובוני אכפת לי. שכונת ארמון הנציב, ירושלים

 

יום הולדת 3 ליואב. עוגת פיל (משמאל, אני מתבאסת שזה לא יום ההולדת שלי)

יום הולדת 7 שלי. עוגת כדור פורח מהספר "עוגות יום הולדת" של ג'וזי מנדלסון. חובה בכל בית בשנות ה-80 וה-90

 

 

קפה "העוגה", 1947-1994

(חלקים מהמידע באתר זה חסרים, וכנראה שלא נותר מי שישלים אותם. אבי, יגאל אסטרייכר, בנם של אולגה ונחום, נפטר בדצמבר 2011. הוא היה בן 58. אתר זה אמור היה לעלות לאוויר ימים ספורים לפני מותו. היום, ארבע שנים אחרי, אני לוחצת על כפתור "פרסם" לראשונה. אם יש ברשותכם תמונות או זכרונות מקפה "העוגה" בירושלים, אנא צרו קשר בתגובות. נועה אסטרייכר)

אם תגיעו לירושלים ותחפשו את בית קפה "העוגה" ברחוב הסורג מס' 2, תמצאו במקומו את חנות הרהיטים "הרמוני".
ב-1994 נסגרו דלתות "העוגה", על בית הקפה ועל המאפייה הצמודה אליו – מאפייה שסיפקה עוגות ומאפים למוסדות שונים בירושלים כגון הטלוויזיה הישראלית ברוממה, בנק ישראל ועוד – לנצח. כשנה לאחר מכן נפטרה אולגה אסטרייכר, הבעלים ואשתו של מייסד העסק, נחום אסטרייכר (נפטר ב-1976). היא חייתה מספיק כדי לראות את מפעל חייו של בעלה יורד לטמיון.

משנת 1947 פעל "העוגה", תחילה כקונדיטוריה, חנות עוגות צנועה במחנה-יהודה, ולאחר מכן בכתובתו החדשה והמורחבת ברח' הסורג 2, מתחת לאריה המכונף של בניין ג'נרלי.
כמעט חמישים שנה.

סבא נחום (ננדי) אסטרייכר, שני מימין, במאפייה במחנה-יהודה. תחילת שנות ה-50

השנה שבה נסגר הקפה הייתה בשיאה של תקופה קשה בארץ בכלל ובירושלים בפרט: גל הפיגועים הנורא שליווה את החתימה על הסכמי אוסלו הפך את מרכז העיר לשממה. אנשים פחדו להסתובב ברחובות, לעלות על אוטובוס ולשבת בבתי קפה. קניון מלחה החדש הפך ליעד מועדף בשל האבטחה הכבדה סביבו, ומקומות הבילוי והפנאי של מרכז ירושלים (המדרחוב והרחובות שמקיפים אותו) גססו בהיעדר לקוחות. "העוגה" היה אחד מקורבנותיו הראשונים של הגל הזה, אולי גם בגלל שלקוחותיו הקבועים, מבוגרים וזקנים מ"ירושלים של פעם", חברי כנסת, עיתונאים ועוד – התמעטו באופן טבעי עם השנים.

חצי שנה לפני הסגירה, במהלך נואש, השקיעו אולגה ובנה יגאל את מיטב כספם בשיפוץ בית הקפה: הריצוף הישן הוחלף, קירות נשברו ונבנו מחדש, ריהוט מודרני ואפילו ויטרינה חדשה ונוצצת נרכשו. לזמן קצר הייתה תחושה של תקווה ואפילו דובר בפתיחת סניף נוסף בעיר, אך לשווא. בתום קיץ פעלתני הסתבר להם שלא יוכלו להמשיך ולספוג את ההפסדים.

ערב אחד באותה שנה הושיב יגאל אסטרייכר את שני ילדיו, נועה בת ה-8 ויואב בן ה-6 לשיחה. הם הסבו לאחד משולחנות הקפה שבאותה שעה עמד ריק מלקוחות. יגאל סיפר להם ש"העוגה" עומד בפני סגירה, ושניהם הרכינו ראשיהם אל השולחן החדש והמבריק שנקנה לא מכבר, ובכו ובכו. בית הקפה והמאפייה היו חלק ניכר משגרת חייהם – הם אהבו לשהות בו, לשחק בהשלכת כדורי בצק עם עלי, האופה הוותיק. לסדר מפיות וסוכר על השולחנות. לנסוע ברכב המסחרי לסיבוב חלוקת העוגות בעיר. לזלול גלידה ועוגה ופיצה ומרציפן מתי שמתחשק.

אחיהם הצעיר, אוהד, נולד בתחילת 1994 וכבר לא הכיר את "העוגה", רק את הסיפורים ומעט תמונות. אולגה ונחום אסטרייכר, הדור המייסד כבר איננו, והמשפחה עקרה מירושלים. המקום נסגר שנים ספורות לפני תחילת עידן התיעוד האינטרנטי של "גוגל", ושום עדות על קיומו של המקום לא נותרה – מעבר לזכרונותיהם של בני המשפחה.

כעת הגיע הזמן להזכיר ולהעלות את "הארכיון" לרשת, כדי שמשהו בכל זאת יישאר.

נועה אסטרייכר
(בתם הבכורה של יגאל ותמרה, נכדתם של נחום ואולגה אסטרייכר)
תל אביב, 2011

קפה קונדיטוריה "העוגה" – המייסדים

(חלקים מהמידע באתר זה חסרים, וכנראה שלא נותר מי שישלים אותם. אבי, יגאל אסטרייכר, בנם של אולגה ונחום, נפטר בדצמבר 2011. הוא היה בן 58. אתר זה אמור היה לעלות לאוויר ימים ספורים לפני מותו. היום, ארבע שנים אחרי, אני לוחצת על כפתור "פרסם" לראשונה. אם יש ברשותכם תמונות או זכרונות מקפה "העוגה" בירושלים, אנא צרו קשר בתגובות. נועה אסטרייכר)

אולגה אסטרייכר לבית אלפנט נולדה בשנת 1923 בפלוישט, רומניה (באותם ימים – טרנסילבניה), למשפחה דתית בת שבע נפשות: האב ***, האם ***, האחים פוצ'י וארמין, והאחיות קטו ושטפי. היא למדה ב*** ובגיל 19 נישאה לארנסט אדלר, חלוץ צעיר ונאה שהחזיק בסרטיפיקט עלייה לפלשתינה.

אולגה אסטרייכר לבית אלפנט

בשנת 1941 הפליגו מאירופה באנייה דריאן 2. במהלך ההפלגה גילתה אולגה שהיא בהריון. עם הגיעם לארץ התברר שהסרטיפיקט לא יביא להם תועלת: הספינה נבלמה ע"י שלטונות המנדט וכל נוסעיה נכלאו במחנה המעצר עתלית. בין נוסעי הספינה שהתיידדו עמם היה פרדיננד (ננדי) אסטרייכר, אופה צעיר שנמלט מידי הגסטאפו ברומניה, וגם הוא הגיע עמם למחנה.
אולגה, ארנסט וננדי היו כלואים בעתלית במשך שנה וחצי, בתנאי הפרדה בין גברים לנשים. במהלך השהות במחנה נולד בנם הבכור של אולגה וארנסט – יוסף (יוסי) אדלר. לאחר השחרור מהמעצר עבר ננדי לירושלים, ואולגה וארנסט עברו להתגורר לזמן קצר בקיבוץ כפר גליקסון, ולאחר מכן בירושלים.

הנישואין לא עלו יפה וכאשר היה הבן יוסי בן 5 התגרש הזוג, וארנסט, שוויתר על רעיון החלוציות, היגר לארצות הברית.
אולגה, שנותרה בירושלים עם יוסי, נישאה בשנת *** לננדי, שבאותה שנה עבד כאופה במאפיית ****.

אולגה אסטרייכר נפטרה ב-*** באוקטובר, 1995, במהלך טיול בפראג.  היא קבורה לצידו של ננדי בהר המנוחות בירושלים.

פרדיננד (ננדי, ובשמו העברי – נחום) אסטרייכר נולד ב-1.9.1914 בבודפשט. לאחר מכן עברה המשפחה לעיר טמישווארה, שעדיין הייתה חלק מהונגריה. הוא היה בן בכור למשפחה חילונית בת חמש נפשות- ההורים *** ו***, והאחים הצעירים ממנו דוֹדי (יוסף, לימים – יוסף ארנון), ולאצי (לאסלו). המשפחה החזיקה וניהלה רשת קונדיטוריות בטמישווארה, שמנתה 14 סניפים. ננדי השתלב בעסק המשפחתי כאופה לחם וקונדיטור. המשפחה השתייכה לזרם הניאולוגי ביהדות הונגריה וטרנסילבניה, אותו זרם ממנו הגיע תיאודור הרצל. בבית הכנסת המקומי אליו נהגה המשפחה ללכת בחגים היה עוגב גדול וגם מקהלה – כמו בכנסייה. היום ניתן להקביל את הזרם הזה ליהדות הרפורמית.

פרדיננד (ננדי-נחום) אסטרייכר

בשנת *** נעצר ננדי ע"י הגסטאפו והצליח, בעזרת תשלום שוחד עצום, לקבל שחרור ל-24 שעות. במהלך חופשתו הקצרה נמלט ננדי מהעיר ומהמדינה, בדרכו לפלשתינה. ננדי עלה על סיפון האונייה דריאן 2, שם הכיר במהלך ההפלגה את הזוג ארנסט ואולגה אדלר, זוג צעיר בהריון ראשון. כל נוסעי הספינה הועברו עם הגיעם לפלשתינה למעצר במחנה עתלית, ולאחר השחרור בשנת 1941 עבר ננדי להתגורר בירושלים, שם עבד ב***. בשנת *** נשא לאישה את אולגה, שהתגרשה מארנסט כמה שנים קודם לכן ונותרה לבדה עם בנם המשותף, יוסי. ננדי גידל את יוסי כבנו.

מימין: ננדי, אולגה ויוסי, בפתח החנות במחנה יהודה. תחילת שנות ה–50

בשנת 1947 פתחו השניים את קונדיטוריית "העוגה", ברח' *** פינת רח' יפו בשוק מחנה יהודה, ירושלים. בשנת **** נולדה בתם הבכורה של הזוג, יעל, ובשנת 1953 נולד בנם הצעיר, יגאל.  המשפחה התגוררה בדירה קטנה בשכונת זכרון משה במרכז העיר, בבניין גדול שחצר פנימית במרכזו, ובשנת *** עברו לדירה מרווחת ברחוב החלוץ 59 בשכונת בית הכרם. בשנת *** עברה הקונדיטוריה למיקום חדש ברחוב הסורג 2 בירושלים, ומלבד מאפייה וחנות עוגות נפתח בה בית קפה גדול שנעשה פופולרי במהרה.
עד שנת *** ניהלו אולגה וננדי יחד את העסק המשותף.

פרדיננד ננדי נחום אסטרייכר נפטר בשנת 1976 בירושלים, בשעת ניתוח. הוא קבור לצידה של אולגה בהר המנוחות, ירושלים.

ננדי ואולגה אסטרייכר